פרשת תצוה
"ובמתכונתו לא תעשו" (שמות ל לב)
מצוות לא תעשה, שלא לעשות שמן המשחה לצורך הדיוט, שנאמר 'ובמתכנתו לא תעשו'.
משרשי המצוה, מה שכתבנו באסור משיחתו (מצוה קח, להגדלת הבית וכל אשר בו, כי בהמנע ההמון ממנו, ייקר בעיניהם עד מאד, כי גודל ערך הדברים נקבע בלב רוב בני האדם לפי מיעוט המצאם אצלם). ואמרו חז"ל שמעולם לא נעשה ממנו אלא אותו שעשה משה במדבר, ואמרו שנס נעשה בו, שאף שהשתמשו בו פעמים רבות לא נחסר ממנו כלום, וכולו קיים לעתיד לבוא.
ואין חייבין על עשייתו אלא כשעשאוהו בסכום סממניו הכתוב בתורה.
ונוהגת מצוה זו של איסור עשיית השמן בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים. והעובר עליה ועשה ממנו במזיד, חייב כרת, ובשוגג חייב חטאת.
