פרשת תצוה
"במתכונתה לא תעשו לכם" (שמות ל לז)
מצוות לא תעשה, שלא לעשות קטורת כדמות הקטורת העשויה במקדש, כלומר שתהיה הרכבתו על ענין אותם המשקלים ויכוון להקטיר בה לצורך עצמו, שנאמר 'במתכנתה לא תעשו לכם', ונאמר 'איש אשר יעשה כמוה להריח בה', כלומר, שיתכון בעשיתה להקטיר לצורך עצמו.
משרשי המצוה. מה שכתוב באסור משיחת השמן (מצוה קח, להגדלת הבית וכל אשר בו, כי בהמנע ההמון ממנו, ייקר בעיניהם עד מאד, כי גודל ערך הדברים נקבע בלב רוב בני האדם לפי מיעוט המצאם אצלם),
מדיני המצוה, שהעושה אותה להתלמד או למכרה לצבור, פטור. והעושה אפילו קצת ממנה, אם עשאה באופן יחסי לפי משקל הסממנים הכתוב בתורה, חייב.
ונוהגת מצוה זו של איסור עשייתה בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים. והעובר עליה ועשה ממנה לפי משקלה להריח בה, במזיד חיב כרת, בשוגג חיב חטאת קבועה.
