כ) חלה המשלח – האדם שהיה מזומן לשולחו לעזאזל, הרי זה משלחו ביד אחר.
כא) נטמא המשלח, הרי זה נכנס למקדש בטומאה, ונוטלו, ויוצא לשלחו, שנאמר 'ביד איש עתי המדברה', ללמד שמשתלח ביד זה שהוכן לכך, אפילו נטמא.
כב) דחפו המשלח לעזאזל, ונפל השעיר, ולא מת, ירד אחריו וימיתנו בכל דבר שממיתו. ואיברי שעיר זה מותרין בהנייה.