פרשת כי תשא
"השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ… וקרא לך ואכלת מזבחו" (שמות לד יב-טו)
מצוות לא תעשה, שלא לאכול ולשתות תקרובת עבודה זרה, שנאמר 'השמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ וגו' וקרא לך ואכלת מזבחו'.
משרשי המצוה, להרחיק ולסלק כל ענין עבודה זרה וכל דבר המיוחס אליה מבין עינינו ומחשבותינו.
מדיני המצוה, מה שאמרו חז"ל שכל דבר שעשו ממנו תקרובת לעבודה זרה, אסור, אפילו מים ומלח. כלומר, שאף על פי שמים ומלח אינם דברים חשובים, והיה אפשר לומר בהם שאינם נחשבים 'תקרובת', ולא הניחום לפני עבודה זרה לכוונת כבוד כלל, אף על פי כן אסור.
וכדי להרחיק את הענין ביותר, אסרו חז"ל כל יין של גוי, אף על פי שלא ידוע לנו שנסכוהו לעבודה זרה, והוא נקרא 'סתם יינם'.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים. והעובר עליה ואכל כל שהוא, או שתה אפילו טיפת יין נסך גמור במזיד, לוקה, שאין דין דברים אלו כדין שאר דיני איסורי מאכלות שהן בכזית ודין שתיה ברביעית, לפי שעל עבודה זרה הזהירה תורה ואמרה 'ולא ידבק בידך מאומה מן החרם', כלומר, אפילו כל שהוא.
