יא וַתֵּ֨רֶא֙ אֲחוֹתָ֣הּ אָֽהֳלִיבָ֔ה וַתַּשְׁחֵ֥ת עַגְבָתָ֖הּ מִמֶּ֑נָּה וְאֶ֨ת־תַּזְנוּתֶ֔יהָ מִזְּנוּנֵ֖י אֲחוֹתָֽהּ׃ יב אֶל־בְּנֵי֩ אַשּׁ֨וּר עָגָ֜בָה פַּח֨וֹת וּסְגָנִ֤ים קְרֹבִים֙ לְבֻשֵׁ֣י מִכְל֔וֹל פָּֽרָשִׁ֖ים רֹֽכְבֵ֣י סוּסִ֑ים בַּח֥וּרֵי חֶ֖מֶד כֻּלָּֽם׃ יג וָאֵ֖רֶא כִּ֣י נִטְמָ֑אָה דֶּ֥רֶךְ אֶחָ֖ד לִשְׁתֵּיהֶֽן׃
֍ ֍ ֍
(יא) וַתֵּרֶא אֲחוֹתָהּ אָהֳלִיבָה את סופה של אהלה, ולא לקחה מוסר, אלא וַתַּשְׁחֵת עַגְבָתָהּ יותר מִמֶּנָּה, והיה זה בימי אחז מלך יהודה, שנתן שוחד למלך אשור, וְאֶת תַּזְנוּתֶיהָ השחיתה יותר מִזְּנוּנֵי אֲחוֹתָהּ, וזה היה בזמן מנשה מלך יהודה, שבאו אליו שרי הצבא של מלך אשור.
(יב) אֶל בְּנֵי אַשּׁוּר עָגָבָה, הגם שראתה מה שעשו בני אשור לאחותה אהלה, כיון שהם היו פַּחוֹת וּסְגָנִים, קְרֹבִים למקומה, לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל, פָּרָשִׁים רֹכְבֵי סוּסִים, בַּחוּרֵי חֶמֶד כֻּלָּם.
(יג) והגם שהם עבדו עבודה זרה בסתר, וָאֵרֶא כִּי נִטְמָאָה, כי דֶּרֶךְ אֶחָד לִשְׁתֵּיהֶן, מאחר וגם אהליבה חטאה כמו אהלה, ללכת אחרי אשור.
