יד וַתּ֖וֹסֶף אֶל־תַּזְנוּתֶ֑יהָ וַתֵּ֗רֶא אַנְשֵׁי֙ מְחֻקֶּ֣ה עַל־הַקִּ֔יר צַלְמֵ֣י כַשְׂדִּ֔ים חֲקֻקִ֖ים בַּשָּׁשַֽׁר׃ טו חֲגוֹרֵ֨י אֵז֜וֹר בְּמָתְנֵיהֶ֗ם סְרוּחֵ֤י טְבוּלִים֙ בְּרָ֣אשֵׁיהֶ֔ם מַרְאֵ֥ה שָֽׁלִשִׁ֖ים כֻּלָּ֑ם דְּמ֤וּת בְּנֵֽי־בָבֶל֙ כַּשְׂדִּ֔ים אֶ֖רֶץ מֽוֹלַדְתָּֽם׃ טז וַתַּעְגְּבָ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם לְמַרְאֵ֣ה עֵינֶ֑יהָ וַתִּשְׁלַ֧ח מַלְאָכִ֛ים אֲלֵיהֶ֖ם כַּשְׂדִּֽימָה׃
֍ ֍ ֍
(יד) אחר כך התבטלה מלכות אשור, ונבוכדנצר מלך בבל כבש בשנת מלכותו הראשונה את נינוה [שהיתה בירת מלכות אשור], וַתּוֹסֶף אהליבה אֶל תַּזְנוּתֶיהָ, ואף שעדיין לא הכירה את הכשדים, וַתֵּרֶא אַנְשֵׁי מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר – ראתה את צורתם חקוקה על הקיר, צַלְמֵי כַשְׂדִּים – הכירה שהם עשויים כפי המלאכה הנהוגה בכשדים, חֲקֻקִים בַּשָּׁשַׁר, שזהו צבע שהיו משתמשים בו רק בארץ כשדים.
(טו) וכן הכירה שהם כשדים לפי צורת האנשים החקוקים, כי היו חֲגוֹרֵי אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם, כדרך הכשדים שהיו חוגרים מתניהם בחוזקה, סְרוּחֵי טְבוּלִים – כובעים גבוהים בְּרָאשֵׁיהֶם, מַרְאֵה שָׁלִשִׁים – גיבורים ונכבדים כֻּלָּם, זו היא דְּמוּת בְּנֵי בָבֶל אשר כַּשְׂדִּים היא אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם, כי אותם שנולדו מחוץ לארץ כשדים לא היו הולכים כך, אלא רק אותם מבני בבל שכשדים היתה ארץ מולדתם.
(טז) וַתַּעְגְּבָה עֲלֵיהֶם לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ – התאוותה אליהם לפי צורתם החקוקה ורצתה לראות אותם, וַתִּשְׁלַח מַלְאָכִים [-שליחים] אֲלֵיהֶם כַּשְׂדִּימָה, וזהו משל לכך שישראל השתדלו לכרות איתם ברית.
