ד) תשלום הקרן והבאת האשם מעכבין את הכפרה, ואין החומש מעכב. שנאמר 'באיל האשם', איל ואשם מעכבין, ואין החומש מעכב.
ה) הביא מעילתו עד שלא [-קודם ש]הביא אשמו, לא יצא. נסתפק לו אם מעל או לא מעל, פטור מן התשלומין ומן הקרבן. והחומש הרי הוא כתחילת ההקדש – כמו הקדש רגיל, ואם נהנה בו באיסור, חייב לשלם את שווי החומש עצמו בתורת 'קרן', ומוסיף חומש על החומש. וכבר ביארנו כמה פעמים שהחומש הוא אחד מארבעה מן הקרן, עד שיהיה הוא וחומשו חמשה.
