טז מַתָּ֣ן אָ֭דָם יַרְחִ֣יב ל֑וֹ וְלִפְנֵ֖י גְדֹלִ֣ים יַנְחֶֽנּוּ׃ יז צַדִּ֣יק הָֽרִאשׁ֣וֹן בְּרִיב֑וֹ וּבָֽא־רֵ֝עֵ֗הוּ וַֽחֲקָרֽוֹ׃ יח מִ֭דְיָנִים יַשְׁבִּ֣ית הַגּוֹרָ֑ל וּבֵ֖ין עֲצוּמִ֣ים יַפְרִֽיד׃ יט אָ֗ח נִפְשָׁ֥ע מִקִּרְיַת־עֹ֑ז וּ֝מִדְיָנִ֗ים כִּבְרִ֥יחַ אַרְמֽוֹן׃
֍ ֍ ֍
(טז) מַתָּן אָדָם – אדם שדרכו לתת תמיד מתנות לכל אדם, ואפילו לעשירים [בשונה מה'נדיב' שנותן רק לעניים ורק בשעת הצורך], אמנם יֵרָאֶה הדבר כאילו הוא מפזר את ממונו בחינם, אך לפעמים דבר זה יַרְחִיב לוֹ את דרכו, כי בעת שֶׁיֵצַר לו, יזכרו את מתנותיו וישתדלו לעזור לו, וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ – ודרכו זו של נתינה לַכֹּל תנהיג אותו ללכת לפני גדולים וחשובים, כי הכל נהנים ממנו.
(יז) עתה מלמד את הדרך הראויה לאדם לנהוג כאשר יש לו דין ודברים עם חבירו, אף שאתה סבור שהצדק עמך, ותוכל לשכנע את השופט בצדקת טענותיך, צַדִּיק הָרִאשׁוֹן בְּרִיבוֹ – אמנם בתחילה ישמע השופט את דבריך ותיראה צדיק בעיניו, כפי שאתה סבור, וּבָא רֵעֵהוּ וַחֲקָרוֹ – אך כאשר יבוא רעך, ויטען גם הוא את טענותיו לפני השופט, יתכן שיצדיק אותו, כי אינך יודע מה הם טענותיו וכיצד יסדר את דבריו.
(יח) ולכן טוב יותר שתתפשר עם רעך לפני שתבואו לדין, ואם יש ביניכם מִדְיָנִים – דין ודברים, מי יקח כל חלק וכדומה, יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל – תבטלו את הדין על ידי גורל, שיכריע בין שניכם, וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד – וגורל זה יעזור להפריד גם כאשר כל אחד חושב שיש לו טענות עצומות והצדק עמו.
(יט) אבל אם תלכו לדין לא תדע איך יוכרע הדין, כי הרי יתכן שיהיה אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז – אח בין האחים הרוצה לירש את חלקו, ופשעו בו וסילקוהו מאותה ירושה הנדמית כקרית עוז לעשיר, והוא בטוח בצדקתו לגמרי, וּמִדְיָנִים – והדין ודברים שביניהם סגרו את הירושה בפניו כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן, הסגור היטב ואינו מניח לשום אדם להכנס, כי על ידי הדין יותר קשה שישיג את חפצו, ולכן היה לו טוב יותר שיוכרע הדבר על ידי גורל, לפני שיבואו לדין.
