א) נאמר בתורה (ויקרא כה ו-ז) "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל", ולימדה בכך התורה שפירות שביעית, ניתנו לאכילה, ולשתייה, ולסיכה, ולהדלקת הנר, ולצביעה. ואף ששני הדברים האחרונים לא נאמרו בפירוש בפסוק, מפי השמועה למדו [-קיבלו חז"ל] שלשון 'תהיה' נדרשת לרבות אף להדלקת נר ולצבוע בה צבע:
ב) לאכילה ולשתייה כיצד, לאכול דבר שדרכו לאכול, ולשתות דבר שדרכו לשתות, כדין תרומה ומעשר שני:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
