(יא) וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַיָּ֨שֶׂם שָׁא֣וּל אֶת־הָעָם֮ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁים֒ וַיָּבֹ֤אוּ בְתוֹךְ־הַֽמַּחֲנֶה֙ בְּאַשְׁמֹ֣רֶת הַבֹּ֔קֶר וַיַּכּ֥וּ אֶת־עַמּ֖וֹן עַד־חֹ֣ם הַיּ֑וֹם וַיְהִ֤י הַנִּשְׁאָרִים֙ וַיָּפֻ֔צוּ וְלֹ֥א נִשְׁאֲרוּ־בָ֖ם שְׁנַ֥יִם יָֽחַד׃ (יב) וַיֹּ֤אמֶר הָעָם֙ אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל מִ֣י הָֽאֹמֵ֔ר שָׁא֖וּל יִמְלֹ֣ךְ עָלֵ֑ינוּ תְּנ֥וּ הָֽאֲנָשִׁ֖ים וּנְמִיתֵֽם׃ (יג) וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל לֹֽא־יוּמַ֥ת אִ֖ישׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה כִּ֥י הַיּ֛וֹם עָשָֽׂה־ה֥' תְּשׁוּעָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ (יד) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־הָעָ֔ם לְכ֖וּ וְנֵֽלְכָ֣ה הַגִּלְגָּ֑ל וּנְחַדֵּ֥שׁ שָׁ֖ם הַמְּלוּכָֽה׃ (טו) וַיֵּֽלְכ֨וּ כָל־הָעָ֜ם הַגִּלְגָּ֗ל וַיַּמְלִכוּ֩ שָׁ֨ם אֶת־שָׁא֜וּל לִפְנֵ֤י ה֙' בַּגִּלְגָּ֔ל וַיִּזְבְּחוּ־שָׁ֛ם זְבָחִ֥ים שְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֣י ה֑' וַיִּשְׂמַ֨ח שָׁ֥ם שָׁא֛וּל וְכָל־אַנְשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־מְאֹֽד׃
֍ ֍ ֍
(יא) וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּשֶׂם שָׁאוּל אֶת הָעָם שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים – חילק שאול את העם לשלש קבוצות, וַיָּבֹאוּ בְתוֹךְ הַמַּחֲנֶה של בני עמון בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, וַיַּכּוּ אֶת עַמּוֹן עַד חֹם הַיּוֹם, וַיְהִי הַנִּשְׁאָרִים מבני עמון, וַיָּפֻצוּ – התפזרו, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ בָם שְׁנַיִם יָחַד.
(יב) וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל, מִי הָאֹמֵר – מי הם שאמרו בדרך לעג שָׁאוּל יִמְלֹךְ עָלֵינוּ, כפי שהתבאר לעיל שאמרו כן בני הבליעל, תְּנוּ הָאֲנָשִׁים וּנְמִיתֵם, כי עתה הודו כל ישראל במלכותו של שאול, ודנו את אותם אנשים כמורדים במלכות, החייבים מיתה.
(יג) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אל העם, לֹא יוּמַת אִישׁ בַּיּוֹם הַזֶּה, כיון שעד עתה לא הסכימו כולם למלכותי, ולא היה לי דין של מלך, כִּי רק הַיּוֹם עָשָׂה ה' על ידי תְּשׁוּעָה בְּיִשְׂרָאֵל, וקיבלו כל ישראל את מלכותי.
(יד) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם, כיון שכולכם מקבלים מרצון את מלכותו של שאול, לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל, וּנְחַדֵּשׁ שָׁם את הַמְּלוּכָה של שאול, שתהיה מרצון העם.
(טו) וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם הַגִּלְגָּל, וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת שָׁאוּל לִפְנֵי ה' בַּגִּלְגָּל, וַיִּזְבְּחוּ שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים לִפְנֵי ה', וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עַד מְאֹד.
