שישי
כ"ח אייר התשפ"ו
שישי
כ"ח אייר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

ספר זרעים: הלכות שמיטה ויובל, פרק ה, ה-ו

ה) פירות המיוחדין למאכל אדם, אין מאכילין אותן לבהמה לחיה ולעופות. אך אם הלכה הבהמה מאליה לתחת התאנה ואכלה, אין מחייבין אותו להחזירה, שנאמר 'ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול':
ו) לסיכה כיצד, לסוך דבר שדרכו לסוך, ולכן לא יסוך יין וחומץ שאין דרך לסוך בהם, אבל סך הוא את השמן. ולא יפטם את השמן על ידי שיערב בו תבלינים ובשמים, כי אף שהותר לסוך בו, לא הותר לפוסלו לגמרי מאכילה, ולא יסוך במרחץ, כיון שזהו בזיון לשמן הקדוש בקדושת שביעית לסוך אותו במרחץ, אבל סך הוא מבחוץ, ונכנס כשהשמן על גופו, כיון שבדרך זו אין בכך בזיון:

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

https://2halachot.org/halacha/הקדמה-ד-4