משנה ז: מוֹשִׁיבִין שׁוֹבָכִין לַתַּרְנְגוֹלִים בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. וְתַרְנְגוֹלֶת שֶׁבָּרְחָה, מַחֲזִירִין אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ. וְאִם מֵתָה, מוֹשִׁיבִין אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ. גּוֹרְפִין מִתַּחַת רַגְלֵי בְהֵמָה בְאַרְבָּעָה עָשָׂר, וּבַמּוֹעֵד מְסַלְּקִין לַצְּדָדִין. מוֹלִיכִין וּמְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאֻמָּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד:
משנתנו ממשיכה לבאר את דיני עשיית מלאכה בערב פסח ובחול המועד: מוֹשִׁיבִין שׁוֹבָכִין לַתַּרְנְגוֹלִים – נותנים ביצים תחת התרנגולת, כדי שתדגור עליהם ותחמם אותם, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בניסן, כיון שאין זו מלאכה גמורה. וְתַרְנְגוֹלֶת שֶׁדגרה על ביצים ובָּרְחָה, מַחֲזִירִין אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ אפילו בחול המועד. וְאִם מֵתָה התרנגולת שדגרה על הביצים, מוֹשִׁיבִין אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, כדי שלא יתקלקלו הביצים, ודין זה הוא בתנאי שכבר ישבה התרנגולת על הביצים שלשה ימים, ואם לא יושיבו עליהם תרנגולת אחרת, יופסדו הביצים לגמרי, שהרי כבר אינם ראויים לאכילה, וגם אפרוחים לא יבקעו מהם. גּוֹרְפִין את הזבל מִתַּחַת רַגְלֵי הבְהֵמָה בְאַרְבָּעָה עָשָׂר בניסן, וּבַמּוֹעֵד – בחול המועד, אין גורפים לחוץ, אלא רק מְסַלְּקִין לַצְּדָדִין.
מוֹלִיכִין וּמְבִיאִין – מותר להוליך ולהביא כֵּלִים מִבֵּית הָאֻמָּן בי"ד בניסן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, לפי שאין זו מלאכה כלל.
