טז) כפי שהתבאר, מותר לאכול פירות שביעית בשדה, ומעט, אפילו שעדיין לא הבשילו לגמרי, אך יש צורך שישבילו מעט, ומאימתי יהיה מותר לאכול פירות האילן בשדה בשביעית, הפגין של תאנים, משיזריחו [-שיהיו אדומים מעט ונראים כזורחים] אוכל בהן פתו בשדה, וכן כל כיוצא בהן, ממיני פירות שמזריחים בתחילת הבשלתם. הבוסר של הענבים, משיוציא מים – שניתן לסוחטו ויצא ממנו משקה, ואוכלו בשדה, וכן כל כיוצא בו, ממיני פירות שיש בהם משקים. הזיתים, יש בהם שלשה שיעורים, משיכנסו סאה של זיתים רביעית שמן – ממתי שיהא ניתן להוציא מסאה זיתים שיעור של רביעית שמן, פוצע את הזית ואוכל בשדה. וכאשר הבשילו יותר, עד שהכניסו סאה של זיתים חצי לוג, כותש וסך את גופו בשדה. הכניס שליש – הגיעו הזיתים לשליש בישולם, מותר להכניס לביתו, שהרי הגיעו לעונת המעשרות:
יז) מותר לקוץ אילנות, לעצים – כדי להשתמש בהם כעצים, בשביעית, קודם שיהיה בהן פרי. אבל משיתחיל האילן לעשות פרי, לא יקוץ אותו, שהרי מפסיד האוכל, ונאמר 'לכם לאכלה', ולא להפסיד. ואם הוציא פירות, והגיעו לעונת המעשרות, מותר לקוץ אותו, שהרי כבר הוציא פירותיו, ובטל דין שביעית ממנו:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
