יג בְּטֻמְאָתֵ֖ךְ זִמָּ֑ה יַ֤עַן טִֽהַרְתִּיךְ֙ וְלֹ֣א טָהַ֔רְתְּ מִטֻּמְאָתֵךְ֙ לֹ֣א תִטְהֲרִי־ע֔וֹד עַד־הֲנִיחִ֥י אֶת־חֲמָתִ֖י בָּֽךְ׃ יד אֲנִ֨י יְהוָ֤ה דִּבַּ֨רְתִּי֙ בָּאָ֣ה וְעָשִׂ֔יתִי לֹֽא־אֶפְרַ֥ע וְלֹֽא־אָח֖וּס וְלֹ֣א אֶנָּחֵ֑ם כִּדְרָכַ֤יִךְ וְכַעֲלִֽילוֹתַ֨יִךְ֙ שְׁפָט֔וּךְ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃
֍ ֍ ֍
(יג) בְּטֻמְאָתֵךְ זִמָּה – בטומאתך נמצאות מחשבות עמוקות של השתקעות בזנות, וזה לא יסור גם על ידי האש, יַעַן טִהַרְתִּיךְ – וכיון שניסיתי לטהר אותך, וְלֹא טָהַרְתְּ מִטֻּמְאָתֵךְ, לֹא תִטְהֲרִי עוֹד על ידי החורבן עצמו, עַד הֲנִיחִי אֶת חֲמָתִי בָּךְ, להענישך בשבי ובגלות, ובפיזור בין האומות.
(יד) אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי שתבוא הגזירה, וכבר בָּאָה הגזירה, וְעָשִׂיתִי – וכבר נעשה המעשה, וכלפי מה שאמר 'אני ה' דיברתי', מוסיף ואומר לֹא אֶפְרַע – לא אבטל את דיבורי וגזירתי. ונגד מה שאמר שבאה הגזירה, אומר וְלֹא אָחוּס, כדרך שחסים על דבר שיש בו תועלת, כי אין בכך כל תועלת, ונגד מה שאמר שכבר עשיתי, אומר וְלֹא אֶנָּחֵם – לא אתחרט על מה שעשיתי לך, כי כִּדְרָכַיִךְ [-כדרכי הנפש הרעות] וְכַעֲלִילוֹתַיִךְ [-כמעשייך הרעים] שְׁפָטוּךְ, שהיה העונש כפי החטא, נְאֻם ה' אֱלֹהִים.
