משנה ו: מִי שֶׁזָּכָה בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה הָיוּ מַקְדִּימִין, וְאַרְבָּעָה כֵלִים בְּיָדָם, הַטֶּנִי וְהַכּוּז וּשְׁתֵּי מַפְתְּחוֹת. הַטֶּנִי דוֹמֶה לְתַרְקָב גָּדוֹל שֶׁל זָהָב, מַחֲזִיק קַבַּיִן וָחֵצִי, וְהַכּוּז דּוֹמֶה לְקִתּוֹן גָּדוֹל שֶׁל זָהָב. וּשְׁתֵּי מַפְתְּחוֹת, אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת הַשֶּׁחִי, וְאֶחָד פּוֹתֵחַ כֵּיוָן:
משנה ו: מִי שֶׁזָּכָה בפייס בְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וּמי שזכה בדישון הַמְּנוֹרָה, הָיוּ מַקְדִּימִין קודם שישחטו את קרבן התמיד, וְאַרְבָּעָה כֵלִים בְּיָדָם, הַטֶּנִי, וְהַכּוּז, וּשְׁתֵּי מַפְתְּחוֹת. ומבארת המשנה את עניינם של כלים אלו, הַטֶּנִי, דוֹמֶה לְתַרְקָב גָּדוֹל [כלי שמחזיק שלשה קבין] שֶׁל זָהָב, אך היה קטן מעט מתרקב, ומַחֲזִיק רק קַבַּיִן וָחֵצִי, וְהַכּוּז דּוֹמֶה לְקִתּוֹן [-כד] גָּדוֹל שֶׁל זָהָב. וּשְׁתֵּי מַפְתְּחוֹת לפתיחת שערי ההיכל, כי היו לשערים אלו שני מנעולים, אֶחָד יוֹרֵד לְאַמַּת הַשֶּׁחִי – אחד היה צריך להכניס ידו דרך פשפש קטן שהיה לצד השער כדי לפתוח את המנעול מבפנים, וכיון שהיה מכניס ידו בעומק עד בית השחי, קרוי מקום זה 'אמת השחי', וְאֶחָד פּוֹתֵחַ כֵּיוָן – והאחר פותח את המנעול השני מיד, כיון שהוא לפניו, ואינו צריך לטרוח בפתיחתו [ופתיחת השערים עצמה היתה על ידי לויים, אלא שהכהנים היו נותנים להם את המפתחות לצורך פתיחת השערים].
