א) אין עושין סחורה בפירות שביעית, ואם רצה למכור מעט מפירות שביעית, מוכר, ואותן הדמים הרי הן קדושים כפירות שביעית, וילקח [-ויקנה] בהן מאכל, ויאכל בקדושת שביעית, ואותו הפרי הנמכר הרי הוא נשאר בקדושתו כשהיה:
ב) לא יהיה לוקח ירקות שדה ומוכר, ולא יצבע מקליפי שביעית בשכר, מפני שזה עושה סחורה בפירות שביעית. לקח ירקות לאכול, והותיר, מותר למכור את הַמּוֹתָר, והדמים קדושין בקדושת שביעית. וכן אם לקט ירקות לעצמו, ולקח מהן בנו או בן בתו, ומכר, הרי זה מותר, והדמים דמי שביעית:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
