משנה ז: בָּא לוֹ לְפִשְׁפָּשׁ הַצְּפוֹנִי. וּשְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁין הָיוּ לוֹ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל, אֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם. שֶׁבַּדָּרוֹם לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם, וְעָלָיו הוּא מְפוֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל (יחזקאל מד), וַיֹּאמֶר אֵלַי יְיָ, הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ כִּי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ וְהָיָה סָגוּר. נָטַל אֶת הַמַפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, נִכְנַס לַתָּא, וּמִן הַתָּא אֶל הַהֵיכָל, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל. הִגִּיעַ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל הֶעֱבִיר אֶת הַנֶּגֶר וְאֶת הַפּוֹתְחוֹת וּפְתָחוֹ. לֹא הָיָה שׁוֹחֵט הַשּׁוֹחֵט, עַד שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְתַּח:
משנה ז: לאחר שנפתחו שערי ההיכל החיצוניים עדיין לא נכנסו בהם, כיון שעובי כותל ההיכל היה שש אמות, ובסוף עובי הכותל, לצד פנים ההיכל, היו שערים נוספים, בָּא לוֹ לְפִשְׁפָּשׁ הַצְּפוֹנִי – פתח קטן שבצד שערי ההיכל הגדולים, מצד צפון, וּשְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁין הָיוּ לוֹ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל – שער ההיכל, אֶחָד בַּצָּפוֹן וְאֶחָד בַּדָּרוֹם, ואותו שֶׁבַּדָּרוֹם לֹא נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם, וְעָלָיו הוּא מְפוֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל, "וַיֹּאמֶר אֵלַי ה', הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה, לֹא יִפָּתֵחַ, וְאִישׁ לֹא יָבֹא בוֹ, כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ, וְהָיָה סָגוּר". נָטַל אֶת הַמַפְתֵּחַ, וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ הצפוני, ומשם נִכְנַס לַתָּא הבנוי שם, וּמִן הַתָּא נכנס אֶל הַהֵיכָל, והולך בהיכל עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל – לשער הפנימי של ההיכל, שהיה סגור עד עתה. הִגִּיעַ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל, הֶעֱבִיר אֶת הַנֶּגֶר – הבריח, המונע את פתיחת השערים, וְאֶת הַפּוֹתְחוֹת – מנעולים נוספים, וּפְתָחוֹ, ומעתה היו שני השערים פתוחים, הפנימיים והחיצוניים. לֹא הָיָה שׁוֹחֵט הַשּׁוֹחֵט את קרבן התמיד עַד שֶׁשּׁוֹמֵעַ קוֹל שַׁעַר הַגָּדוֹל שֶׁנִּפְתַּח, כיון שנאמר (ויקרא ג ב) "וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד", ומשמע שתהיה שחיטת הקרבנות בשעה שאהל מועד פתוח. ולאחר ששמעו הלויים שנפתחו שערי ההיכל, היו פותחים את כל שערי העזרה.
