ראוי לאדם שיצווה את בניו ואת ביתו אחריו לשמור את דרך השם, אף שהם חייבים בכך מן התורה, כי כן היא דרך האדם, שיותר שומע ומקיים את צוואת אביו ואמו, מאשר ישמע וישמור ויקיים את עשרת הדברות. אבל צריך להכיר את הבנים לפי מה שהם, ושלא להכביד עליהם בדבר שחושש שמא לא יקיימו, ויהיו מוסיפים פשע וחטאה, ונמצא שגורם שייענשו בסיבתו, שמצאנו שיותר מקפידים ומענישים מן השמים על העובר צוואת אביו ממה שעובר על דברי התורה, רק יעשה זאת, שירשום לבניו בכתב ידו 'זו דרך רעה וזו דרך ישרה', שלא בדרך צוואה ואזהרה, רק כמזכיר, והשומע ישמע, ועליו תבוא ברכת טוב.