ד. אסור לקבוע עצמו להוראה להורות בקבע, אפילו רחוק מרבו המובהק מהלך כמה ימים, אא"כ נתן לו רבו רשות, ואם נתן לו רשות יכול להורות אפילו בפניו, וי"א דלפניו ממש, אסור. ולא מקרי הוראה אלא כשמורה על מעשה שבא לפניו, אבל אם שאלו אותו הלכה שאינה לענין מעשה, יוכל לומר מה שבדעתו, ואפילו אם מורה על מעשה אינו אלא בדבר שיש בו חידוש לשואל, אבל בהוראה ידועה שפשוטה לכל כגון נותן טעם לפגם או לבטל איסור בששים וכיוצא, מותר אפילו בלי נטילת רשות, ויש מי שכתב דכל הכתוב בספרים מפסקי הגאונים יוכל להורות בלי נטילת רשות, רק לא יורה דבר מלבו ולא יסמוך על עצמו לדמות מלתא למלתא, ובסה"ק מקבציאל העליתי דכל דין שפסקו מרן ז"ל בשולחנו הטהור שקבלנו הוראותיו יכול להורות בלי נטילת רשות, ולאפרושי מאיסורא כגון שרואה אדם עושה איסור, יכול לומר לו שהוא אסור בפני רבו, שבכל מקום שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב:
תפריט
תפריט
שישי
כ"ח אייר התשפ"ו
