פרשת שמיני
"ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמותו" (ויקרא י ז)
מצוות לא תעשה, שלא יצאו הכהנים מן המקדש בשעת עבודה, שנאמר 'ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמותו'. ונכפלה מניעה זו כמו כן בכהן גדול, שנאמר 'ומן המקדש לא יצא'.
משרשי המצוה, היסוד שכבר התבאר לעיל, להגדיל את כבוד וגדולת בית המקדש והעבודות הנעשות שם, ועל כן ראוי על כל פנים שלא לצאת ולהניח העבודה היקרה בשום דבר בעולם, כי באמת אם יניחוה – יהיה בכך זלזול, ויהיו מראים בעצמם שיש בעולם דבר גדול מעבודת השם, אחר שתהיה נדחית אפילו לפי שעה בשביל שום דבר אחר, ועל כן הוזהרו על זה במיתה.
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים, בכהנים.
