יב אֹ֣זֶן שֹׁ֭מַעַת וְעַ֣יִן רֹאָ֑ה יְ֝הוָ֗ה עָשָׂ֥ה גַם־שְׁנֵיהֶֽם׃ יג אַל־תֶּֽאֱהַ֣ב שֵׁ֭נָה פֶּן־תִּוָּרֵ֑שׁ פְּקַ֖ח עֵינֶ֣יךָ שְֽׂבַֽע־לָֽחֶם׃
֍ ֍ ֍
(יב) אֹזֶן שֹׁמַעַת וְעַיִן רֹאָה, הם שני החושים העיקריים שמסייעים לאדם להשיג את הדברים, והשמיעה קודמת לראיה, כי על ידי שישמע תחילה את גדרי הדברים, כאשר יראה אותם יבין את אשר הוא רואה, ואחרי השמיעה והראיה יחד יבין את הדברים לאמיתם, ה' עָשָׂה גַם שְׁנֵיהֶם, וצריך האדם להשתמש בהם לכבוד ה' שעשה אותם, לשמוע באוזניו את דברי התורה והחכמה, ולהתבונן במעשי ה' בעולם כדי להשיג את גודלו ורוממותו.
(יג) אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה, פֶּן תִּוָּרֵשׁ – שמא תהיה עני, כי הרוצה להרויח ממון צריך שקידה וזריזות, פְּקַח עֵינֶיךָ מלישון, ועל ידי זה שְׂבַע לָחֶם. והנמשל הוא לעניני הרוח וקניית הדעת, כי מי שמניח לנפשו לישן ועוצם את עיני שכלו, יאבד את רכושו הרוחני, שהם התורה והחכמה, ורק על ידי פקיחת עיני שכלו תשבע נפשו לחם רוחני, ותחיה חיים נצחיים.
