יא. אף על גב דאמרינן דחייב לעמוד בפני רבו אף על פי שאינו רבו מובהק, מכל מקום אם זה רבו שלמדו מן אל"ף בי"ת עד גמר התנ"ך, אבל לא למדו גמרא ותורה שבעל פה, מפני שזה המלמד אינו יודע ללמוד גמרא, והלך זה התלמיד ולמד גמרא לפני רב אחר ונעשה תלמיד חכם חשוב, אינו חייב זה התלמיד לעמוד לפני זה המלמד, אף על פי שלמדו כל המקרא כולה, יען כי זה המלמד נחשב עתה לגבי זה הת"ח לעמא דארעא, ואיך זה שהוא חכם ובעל הוראה יקום מפניו, כי זילותא לת"ח לקום בפני הדיוט, וכל שכן אם זה המלמד שלמדו כל המקרא כולה לא למדו בחנם אלא לימדו בשכר דמחמת כן נמי בציר ליה יקריה, על כן אינו קם מפניו, ומכל מקום ראוי לעשות לו הידור ולנהוג בו איזה כבוד, והכי הוי סוגיין דעלמא, וכמ"ש הגאון חיד"א ז"ל בברכ"י ובשיו"ב יע"ש.
ואילו המון העם, שלומדים תנ"ך ומעט מדברי רז"ל באגדה לפני מלמדי תינוקות, ויוצאים לשוק לעסקים, ואין לומדים יותר, דנמצא זה האדם כל חכמתו וידיעתו בתורה או רובה הוא מן המלמד הזה, חשיב המלמד הזה רבו מובהק וחייב לנהוג בו כל הלכות רבו מובהק שכתבנו, דעל זה כתב מרן ז"ל בשה"ט בדין רבו מובהק שרוב חכמתו ממנו אם מקרא מקרא, ואם משנה משנה, ופשוט:
