ה) אילן שעושה פירות שתי פעמים בשנה, והיו לו לאדם בביתו מפירותיו הראשונות, הרי זה אוכל מהן אפילו לאחר שכלו הפירות הראשונים מן השדה, כל זמן שפירות שניות מצויות בשדה, שהרי סוף סוף יש מאותו המין בשדה. אבל פירות הסתיו, והיינו ענבים הגדלים בסתיו ומכונים 'סתווניות', אין אוכלים בשבילן ענבים שהיו לאדם בביתו קודם לכן, מפני שדומין לפירות של שנה אחרת, כלומר, נחשבים הם כפירות של שמינית, ואף שחנטו בשביעית, כיון שעיקר כח גידולם הוא בסתיו, והוא בשנה השמינית, ואין אוכלים מחמתם ענבים וסתווניות שהבשילו בשנה השביעית:
ו) הכובש שלשה מיני כְּבָשִׁים בחבית אחת, כגון שלש מיני ירקות, שכבשם יחד בחומץ או במלח כדי שיתקיימו, וכל אחד מהם מסתיים זמנו בשדה בזמן אחר, כל אחד מהם שכלה מינו מן השדה, יבער את מינו מן החבית, ואף שטעמו מובלע בכבשים האחרים שלא הגיע זמן ביעורם, אינו צריך לבערם, כיון שטעם זה נחשב כבר כמבוער. ואם התחיל בה – אם כבר התחיל לאכול מהכבשים שבחבית, כיון שבודאי יזדרז לאכול את הכל כדי שלא יתקלקלו, הרי הכל נחשב כמבוער. וכשם שמבער אוכלי [-מאכלי] אדם, כך מבער אוכלי בהמה מן הבית לאחר שהגיע זמן ביעורם, ואינו מאכילן לבהמה אם כלה אותו המין מן השדה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
