ג) היו לו פירות מרובין בזמן הביעור, מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד ואחד, ואסור לאכול פירות שביעית אחר הביעור בין לעניים בין לעשירים. ואם לא מצא אוכלין בשעת הביעור, שורף באש, או משליך לים המלח, ומאבדן לכל דבר שמאבד:
ד) היו לו צמוקין של שביעית, וכלו הענבים מן השדה, מן הגגות והפרדסים שהן הפקר, אף על פי שעדיין יש ענבים בגפנים שבתוך החצרות, אינו אוכל מן הצמוקין מפני ענבים אלו שבחצר, לפי שאינן מצויין לחיה. אבל אם יש ענבים קשים ביותר, שאינן נגמרין אלא בסוף השנה, הרי זה אוכל מן הצמוקין בשבילן, וכן כל כיוצא בזה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
