פרשת שמיני
"זאת החיה אשר תאכלו… כל מפרסת פרסה…" (ויקרא יא ב-ג)
מצוות עשה לבדוק סימני בהמה וחיה כשנרצה לאכול מהם, וסימני הטהרה הן מעלת גרה ושוסעת שסע, שנאמר 'זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ כל מפרסת פרסה' וגו'.
שרשי מצות איסורי המאכלות התבארו לעיל, וענין הציווי לבדוק סימניהם נמשך אחר טעם איסור אכילתן, שכל מה שנאסר עלינו, ראוי לנו ומוטל עלינו לבודקו יפה.
מדיני המצוה, שכל בהמה וחיה המעלה גרה – אין לה שיניים בלחי העליון, וכל בהמה בעולם שמעלת גרה היא גם מפרסת פרסה, חוץ מן הגמל, וכל שמפרסת פרסה היא מעלת גרה, חוץ מן החזיר.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים. ואם עבר עליה, ולא בדק, אלא שראה בה סימן אחד וסמך עליו ואכל ממנה, אף על פי שמצא אחר כך שהיתה זו בהמה מותרת באכילה, ביטל עשה זה של בדיקת הסימנים.
