ל וְהִשְׁמִ֤יעוּ עָלַ֨יִךְ֙ בְּקוֹלָ֔ם וְיִזְעֲק֖וּ מָרָ֑ה וְיַֽעֲל֤וּ עָפָר֙ עַל־רָ֣אשֵׁיהֶ֔ם בָּאֵ֖פֶר יִתְפַּלָּֽשׁוּ׃ לא וְהִקְרִ֤יחוּ אֵלַ֨יִךְ֙ קָרְחָ֔ה וְחָֽגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים וּבָכ֥וּ אֵלַ֛יִךְ בְּמַר־נֶ֖פֶשׁ מִסְפֵּ֥ד מָֽר׃ לב וְנָֽשְׂא֨וּ אֵלַ֤יִךְ בְּנִיהֶם֙ קִינָ֔ה וְקֽוֹנְנ֖וּ עָלָ֑יִךְ מִ֣י כְצ֔וֹר כְּדֻמָ֖ה בְּת֥וֹךְ הַיָּֽם׃ לג בְּצֵ֤את עִזְבוֹנַ֨יִךְ֙ מִיַּמִּ֔ים הִשְׂבַּ֖עַתְּ עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים בְּרֹ֤ב הוֹנַ֨יִךְ֙ וּמַ֣עֲרָבַ֔יִךְ הֶֽעֱשַׁ֖רְתְּ מַלְכֵי־אָֽרֶץ׃
֍ ֍ ֍
(ל) וְהִשְׁמִיעוּ עָלַיִךְ בְּקוֹלָם, וְיִזְעֲקוּ מָרָה, וְיַעֲלוּ עָפָר עַל רָאשֵׁיהֶם, בָּאֵפֶר יִתְפַּלָּשׁוּ, דרך צער ואבלות.
(לא) וְהִקְרִיחוּ אֵלַיִךְ קָרְחָה – יתלשו שערות ראשם כפי שעושים בדרך צער על מת, וְחָגְרוּ שַׂקִּים, וּבָכוּ אֵלַיִךְ בְּמַר נֶפֶשׁ, ויספידוך מִסְפֵּד מָר.
(לב) וְנָשְׂאוּ אֵלַיִךְ בְּנִיהֶם – בקול נֶהִי קִינָה, וְקוֹנְנוּ עָלָיִךְ ואמרו, מִי כְצוֹר – מי היתה גדולה כצור בימי שלוותה, כְּדֻמָה – ומי נפלה כצור בשעה שהיא שקעה דוממה בְּתוֹךְ הַיָּם.
(לג) ומבאר את תחילת דבריו, מי היתה כצור בגדלותה, בְּצֵאת עִזְבוֹנַיִךְ מִיַּמִּים – כשהסחורה שעזבו אצלך היתה יוצאת דרך הים להמכר, הִשְׂבַּעַתְּ עַמִּים רַבִּים, שקנו ממך את כל הסחורות הללו, בְּרֹב הוֹנַיִךְ וּמַעֲרָבַיִךְ – בהון הרב שלך ובערבונות שנתנו לך הרוכלים תמורת הסחורות שנטלו ממך, הֶעֱשַׁרְתְּ את מַלְכֵי האָרֶץ, כי מעושרה של צור העשירו כל המלכים.
