ג עָר֤וּם ׀ רָאָ֣ה רָעָ֣ה וְנִסְתָּ֑ר וּ֝פְתָיִ֗ים עָֽבְר֥וּ וְֽנֶעֱנָֽשׁוּ׃ ד עֵ֣קֶב עֲ֭נָוָה יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה עֹ֖שֶׁר וְכָב֣וֹד וְחַיִּֽים׃
֍ ֍ ֍
(ג) עָרוּם, שהוא המתבונן בכל מעשה לראות מה תהיה תכליתו, רָאָה רָעָה העתידה לבוא בדרך מסוימת, וְנִסְתָּר ממנה, שלא לעבור באותה דרך, שלא תפגענו הרעה, וּפְתָיִים, שאינם מתבוננים כלל על מעשיהם, לא רק שאינם מתבוננים על רעה העתידה לבוא לאחר זמן, אלא עָבְרוּ בדרך שיש בה רעה כבר עתה, וְנֶעֱנָשׁוּ, כי מלבד זאת שהשיגו את הרעה עצמה שלא נזהרו ממנה, גם קיבלו עונש על כך שלא נזהרו.
(ד) עֵקֶב עֲנָוָה – הענוה מביאה בעקבותיה, בסופה, יִרְאַת ה', כי תחילת הענוה היא על ידי שמשיג את גדולתו של ה', וְיֵדַע שאפילו אם ישיג בעולם הזה מלכות וממשלה, חכמה וגבורה, עדיין הוא כאין וכאפס למול הקדוש ברוך הוא, ומתוך כך הוא מגיע ליראת ה', שיתיירא מלעשות דבר נגד רצונו. ומי שנוהג בענוה, יזכה לעֹשֶׁר וְכָבוֹד, כי יתן לו ה' דברים אלו מידה כנגד מידה, מאחר והוא הקטין את עצמו ונהג בענווה, וְחַיִּים – יזכה לחיי העולם הזה, ולחיי האושר הנצחיים בעולם הבא.
