משנה ז: הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מוֹנֶה נְזִירוּת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַעֲשֶׂה הָיָה, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִים מֵת:
משנה ז: האומר הֲרֵינִי נָזִיר כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, הרי הוא מוֹנֶה נְזִירוּת כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, כלומר, שלש מאות ששים וחמשה נזירויות, שכל אחת מהן שלשים יום. ובגמרא מבואר שרבי חולק על דין זה וסובר שמפרשים את דבריו כאילו אמר שיהא נזיר כל זמן שהחמה בעולם, והיינו נזיר עולם, ואָמַר רַבִּי יְהוּדָה על דבריו של רבי, מַעֲשֶׂה הָיָה באדם שנדר בלשון זו, וכֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִים נזירויותיו, מֵת, והרי זו ראיה לדברי תנא קמא, שמונה נזירויות כמנין ימות החמה, ולכן יכול הוא להשלים אותם, ושלא כדברי רבי, האומר שהוא נזיר עולם, שהרי נזיר עולם אינו משלים את נזירותו אף פעם, אלא הוא נזיר כל ימי חייו.
