שני
כ"ד אייר התשפ"ו
שני
כ"ד אייר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת אבות, פרק ו, משנה ז

משנה ז: גְּדוֹלָה תוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד), כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא, וְאוֹמֵר (שם ג), רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ, וְאוֹמֵר (שם), עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר, וְאוֹמֵר (שם א), כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ, וְאוֹמֵר (שם ד), תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ, וְאוֹמֵר (שם ט), כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים, וְאוֹמֵר (שם ג), אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאוֹלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, וְאוֹמֵר (שם), כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ וְאוֹמֵר (שם), דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נוֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם:

משנה ז: גְּדוֹלָה תוֹרָה, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעֹשֶׂיהָ – למי שעושה ומקיים מה שלמד בתורה, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד) 'כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא', הרי אלו חיים בעולם הזה, וְאוֹמֵר (שם ג) 'רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ', וזו רפואה לגוף בעולם הזה, וְאוֹמֵר (שם) 'עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר', והיינו החיים האמיתיים לעולם הבא, וְאוֹמֵר (שם א) 'כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ', והיינו שיתכבד הלומד תורה עבור החכמה שבראשו, ועבור דבריו המסודרים היוצאים מגרונו. וְאוֹמֵר (שם ד), 'תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ', והיינו שהתורה תתן לאדם חן בעולם הזה, ותפארת לעולם הבא, וְאוֹמֵר (שם ט), 'כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ, וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים', והיינו שמתרבים ימיו בעולם הזה, ונוסף לו חיים לעולם הבא. וְאוֹמֵר (שם ג), 'אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאוֹלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד', כלומר, הלומדים את התורה לשמה [ורמוזים בלשון 'בימינה'], זוכים לאריכות ימים, וכל שכן לעושר וכבוד. והלומדים שלא לשמה [ורמוזים בלשון 'בשמאלה'], זוכים רק לעושר וכבוד, אך לא לאריכות ימים. וְאוֹמֵר (שם), 'כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ', כלומר, שמלבד החיים שזוכה בהם האדם, זוכה גם לשלום. וְאוֹמֵר (שם), 'דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נוֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם'.

https://2halachot.org/halacha/מסכת-בבא-קמא-פרק-א-משנה-א1