משנה ד: הֲרֵינִי נָזִיר כִּשְׂעַר רֹאשִׁי, וְכַעֲפַר הָאָרֶץ, וּכְחוֹל הַיָּם, הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם. רַבִּי אוֹמֵר, אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם. וְאֵיזֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם, הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כִּשְׂעַר רֹאשִׁי, וְכַעֲפַר הָאָרֶץ, וּכְחוֹל הַיָּם:
משנה ד: האומר הֲרֵינִי נָזִיר כִּשְׂעַר רֹאשִׁי, וְכן האומר הריני נזיר כַעֲפַר הָאָרֶץ, וּכְחוֹל הַיָּם, הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם, אך אינו כנזיר עולם ממש המיקל שערותיו פעם בשנה [כמבואר לעיל במשנה ב'], כיון שנזיר עולם קיבל על עצמו נזירות אחת ארוכה, ואילו אדם זה קיבל על עצמו נזירויות מרובות כשער ראשו או כעפר הארץ, ולכן כל שלשים יום זו נזירות בפני עצמה, וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם, ומביא קרבנות בסוף כל שלשים יום, וכדין מי שקיבל עליו כמה נזירויות. רַבִּי חולק ואוֹמֵר, אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם, אלא פעם בשנה ככל נזיר עולם, כיון שדבריו מתפרשים כקבלת נזירות אחת ארוכה, וְאֵיזֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם לדברי רבי, הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת כִּשְׂעַר רֹאשִׁי, וְכַעֲפַר הָאָרֶץ, וּכְחוֹל הַיָּם, שבלשון זו מבואר שמספר הנזירויות יהיה כעפר הארץ או כחול הים, ולא שתהא זו נזירות אחת ארוכה.
