כח עֵד־כְּזָבִ֥ים יֹאבֵ֑ד וְאִ֥ישׁ שׁ֝וֹמֵ֗עַ לָנֶ֥צַח יְדַבֵּֽר׃ כט הֵעֵ֬ז אִ֣ישׁ רָשָׁ֣ע בְּפָנָ֑יו וְ֝יָשָׁ֗ר ה֤וּא ׀ יָבִ֬ין דַּרְכּֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(כח) כל המצוות, האמונות והדעות, מסורות לנו איש מפי איש, מדור לדור, ואם יקום עֵד כְּזָבִים, שירצה לשקר ולהנחיל קבלה כוזבת, דברים שלא קיבל וּבְּדָאַם מליבו, בין במצוות ובין באמונות ודעות, יֹאבֵד, כי מהשגחת ה' על עם הקודש היא שהאמת תתקיים והשקר יכלה כעשן, וְאִישׁ שׁוֹמֵעַ לָנֶצַח יְדַבֵּר – אבל איש המוסר בקבלה את מה ששמע בעצמו, הוא נחשב כמי שידבר לנצח, כי תתקיים קבלתו ומסורתו לדורות עולם.
(כט) הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו – אמנם לפעמים יעמוד איש רשע ויעיז פניו להכחיש את הקבלה המסורה, וכפי שהיו בכמה דורות שקמו רשעים להכחיש את הקבלה, כיון שאינה מושגת במופתי הדעת ולא בחושי האדם, ורק על ידי קבלתה מדור לדור יודעים שהיא אמיתית, וְיָשָׁר הוּא יָבִין דַּרְכּוֹ – אדם שהוא ישר בטבעו ובמידותיו, ובתבונתו יבין דבר מדבר, הוא יוכל לדעת ברוחב בינתו הישרה את דרך האמת, ולהכריע נגד המכחישים את הקבלה המסורה.
