א. קודם שיברך ויתעטף בטלית גדול יכוין לקיים מצוות עשה ללבוש ציצית מצויצת כהלכתו, שנאמר ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם, והיא מצוות עשה שהזמן גרמה. וטוב לומר בפיו קודם הברכה "לשם יחוד וכו' הריני מוכן ללבוש ציצית מצויצת כהלכה כמו שצונו ה' אלהינו ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם כדי לעשות נ"ר ליוצרינו וכו'", וגם צריך לכוין בעת שמתעטף בו שצונו הקדוש ברוך הוא להתעטף בו כדי שנזכור כל מצותיו לעשותם. וכתבו האחרונים ז"ל מי שאינו עושה כך, עליו נאמר ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה:
ב. יברך להתעטף בציצית, בשב"א תחת הבי"ת, ולא בפת"ח. וצריך לכוין בברכת הטלית גדול לפטור טלית קטן שעליו שלא פשטו בלילה, משום דאיכא דסבירא להו שצריך לברך על טלית קטן בבוקר, ומשום ספק ברכות להקל אין מברכים, ודי בזה שיכוין כך, ואין צריך למשמש בטלית קטן בשעת ברכה גם לדעת מרן ז"ל, ועל כן, כיון שהשכחה מצויה באדם, ולפעמים שוכח ואינו מכוין, לכך נכון שירגיל עצמו להוסיף בנוסח 'לשם יחוד' עוד דברים אלו, ויאמר "והריני מוכן לברך על עטיפת הטלית כתיקון חז"ל, והריני מכוין לפטור בברכה זו גם הטלית קטן שעלי".
