משנה ב: חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְעוֹלָה, וְעוֹלָה בְחַטָּאת, אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא, יָמוּתוּ כֻלָּם. חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְּמִנְיַן חַטָּאוֹת שֶׁבַּחוֹבָה. וְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְּמִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה. בֵּין שֶׁהַחוֹבָה מְרֻבָּה וְהַנְּדָבָה מֻעֶטֶת, בֵּין שֶׁהַנְּדָבָה מְרֻבָּה וְהַחוֹבָה מֻעֶטֶת, בֵּין שֶׁשְּׁתֵּיהֶן שָׁווֹת:
משנה ב: חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְעוֹלָה, וְעוֹלָה שנתערבה בְחַטָּאת, אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא – גם אם התערב עוף אחד של עולה בעשרת אלפים עופות של חטאת, או להפך, כיון שיש הבדל ביניהם לגבי נתינת הדם על המזבח, וכפי שהתבאר במשנה הקודמת, אין מקריבים אפילו אחד מהם, אלא יָמוּתוּ כֻלָּם, ואין אומרים שהעוף שהתערב יתבטל ברוב, כיון שבעלי חיים הם דבר חשוב, שאינו בטל ברוב.
להבנת המשך המשנה יש להקדים, שכאשר מביא האדם 'קן' למקדש, אינו צריך לקבוע מי מהם לעולה ומי מהם לחטאת, אלא יכול הכהן לקבוע זאת בזמן ההקרבה, וקן כזו מכונה 'קן סתומה', שעדיין לא התפרש מי מהעופות יוקרב לחטאת ומי לעולה. ואילו קן שכבר קבעו הבעלים מי מהעופות יהיה לעולה ומי לחטאת מכונה 'קן מפורשת'.
חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה – עוף של חטאת שהתערב בקרבן 'חובה', והיינו בשני קינים סתומות, שמכל קן צריך להקריב עוף לעולה ועוף לחטאת, אך עדיין לא נקבע מי מביניהם החטאת ומי העולה, ונמצא שיש עתה חמשה עופות מעורבים, אחד של חטאת ודאי, ועוד שנים שצריכים להיות עולה, ושנים שצריכים להיות חטאת, אך אין יודעים מי הוא העוף המוחלט של החטאת, ומי הם העופות שעדיין לא נקבעו, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְּמִנְיַן חַטָּאוֹת שֶׁבַּחוֹבָה, כלומר, יכול מספק ליטול שני עופות ולהקריבם לחטאת, שהרי ממה נפשך, אם עלו בידו שני עופות מקיני החובה, הרי הוא קובע עליהם שם חטאת, ואם עלה בידו העוף שכבר הוקבע לחטאת ועוף נוסף מקיני החובה, הוקרב הראשון לחטאת כדינו, והשני נקבע עתה לחטאת, אבל אם יקריב שלשה עופות לחטאת יש לחשוש שעלו בידו שלשה עופות מקיני החובה, ואסור להקריב מהם יותר משני חטאות ושתי עולות [והוא הדין אם התערב עוף אחד של חטאת בשלש קיני חובה, שמקריב שלשה עופות לחטאת, וכן על דרך זו לעולם], אך לא יקריב שום עוף לעולה, מחשש שמא יעלה בידו העוף שכבר נקבע לחטאת, ואסור להקריבו לעולה. וְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה – עוף אחד שכבר הוקדש לעולה, שהתערב בשני קיני חובה, שמתוך אותם קינים יש להקריב שני עופות לעולה ושנים לחטאת, אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְּמִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה, והיינו מאותו טעם שהתבאר לגבי חטאת, שאין להקריב מקיני החובה יותר מעולה אחת לכל קן, ואם יקריב שלשה עופות לעולה יש לחשוש שמא עלו בידו שלשה עופות מתוך קיני החובה [ולא עלה בידו העוף שהוקדש לעולה שהתערב בקינים אלו], ונמצא שהקריב שתי עולות מקן אחד, והדבר אסור. אבל כאשר מקריב רק שתי עולות, ממה נפשך לא הקריב יותר מעולה אחת לכל קן. אך לא יקריב שום עוף לחטאת, שמא יעלה בידו העוף שכבר נקבע לעולה, ואסור להקריבו לחטאת.
ודינים אלו הם בֵּין באופן שֶׁהַחוֹבָה מְרֻבָּה וְהַנְּדָבָה מֻעֶטֶת, כלומר, שהקינים הסתומות הן המרובות, והעופות המפורשים לחטאת או לעולה הם המפורשים [ובדרך כלל קיני החובה באים סתומות ואין הבעלים מפרשים מי לחטאת ומי לעולה, ועופות הנדבה הם מפורשים, שהרי ניתן להתנדב רק עולות, ולא חטאת], וכגון שהיה עוף אחד מפורש שהתערב בשני קינים סתומות, בֵּין באופן הפוך, שֶׁהַנְּדָבָה מְרֻבָּה וְהַחוֹבָה מֻעֶטֶת, וכגון שהתערבו ארבעה עופות מפורשים לעולה בקן אחד של חובה, שהיא סתומה, בֵּין שֶׁשְּׁתֵּיהֶן שָׁווֹת, כגון שהתערבו שני עופות מפורשים לעולה בקן סתומה של חטאת ועולה, לעולם מקריבים רק מהמין שהתערב [שאם התערבה עולה מפורשת, מקריבים רק עולה], ורק לפי מספר הקינים הסתומות שיש בתערובת, שבאופן זה אין לחשוש שמא יקריב מאותה קן שני עופות לאותו קרבן.
