פרשת קדושים
"לא תהדר פני גדול" (ויקרא יט טו)
מצוות לא תעשה, שלא יכבד הדיין את אחד מבעלי הדין בשעת הריב, ואפילו היה אותו בעל דין אדם חשוב ונכבד ונשוא פנים, שנאמר 'ולא תהדר פני גדול'.
שרש המצוה ידוע.
מדיני המצוה מה שאמרו חז"ל שלא יהא אחד מבעלי הדין יושב והשני עומד, אלא שניהם עומדים כי בהיותם לפני הבית דין ראוי להם לעמוד כאילו הם לפני שכינה, כי רוח אלקים שוכן בתוך עדת דייני ישראל. ומכל מקום אמרו חז"ל שאם רצו הדיינים להושיב את בעלי הדין, הרשות בידם.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים הראויים לדון.
