פרשת קדושים
"ולא תשחית פאת זקנך" (ויקרא יט כז)
מצוות לא תעשה, שלא לגלח פאת הזקן, שנאמר 'ולא תשחית את פאת זקנך', וחמש פאות [-פינות] יש בזקן, ובכל אחת בפני עצמה יש חיוב מלקות, אפילו נטלן כולן כאחת ובהתראה אחת, ואלו הן, לחי העליון והתחתון מימין, ולחי העליון והתחתון משמאל, הרי ארבעה, ו'שבולת הזקן', והוא מקום חיבור הלחיים למטה [-סנטר], הרי חמשה.
משרשי המצוה, להרחיק כל ענין עבודה זרה, וזה גם כן היה מנהג כמרי עבודה זרה להשחית פאת זקנם.
מדיני המצוה, אמרו חז"ל שאין החיוב אלא בגלוח של תער, שנאמר 'ולא תשחית', שאסרה תורה רק גלוח שיש בו השחתה, וזהו תער [יש להעיר שגם במכונות הגילוח יש חששות של איסור 'תער', ויש לברר אצל מורה הוראה על כל מכונה לגופה].
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים בלבד.
