הקדמה: הלכות שבת יש בכללן חמש מצות, שתי מצות עשה, ושלש מצות לא תעשה. וזה הוא פרטן: א) לשבות בשביעי. ב) שלא לעשות בו מלאכה. ג) שלא לענוש בשבת. ד) שלא לצאת חוץ לגבול בשבת. ה) לקדש היום בזכירה. וביאור מצות אלו בפרקים אלו.
א) שביתה בשביעי ממלאכה, היא מצות עשה, שנאמר 'וביום השביעי תשבות', וכל העושה בו מלאכה ביטל מצות עשה, ועבר על לא תעשה, שנאמר 'לא תעשה כל מלאכה'. ומה הוא חייב על עשיית מלאכה, אם עשה ברצונו בזדון, חייב כרת, ואם היו שם עדים והתראה נסקל, ואם עשה בשגגה חייב קרבן חטאת קבועה.
ב) כל מקום שנאמר בהלכות שבת שהעושה דבר זה 'חייב', הרי זה חייב כרת, ואם היו שם עדים והתראה חייב סקילה, ואם היה שוגג חייב חטאת.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
