ה) היו רוב הקהל טמאי מת, ומיעוטן זבים וכיוצא בהן, אותם שהם טמאי מת עושין את הראשון, והזבין וכיוצא בהן אינן עושין לא את הראשון ולא את השני. אינן עושין בראשון, לפי שאין נדחית בצבור אלא טומאת המת בלבד, ואינן עושין בשני לפי שאין עושין פסח שני אלא אם בא הראשון בטהרה, אבל אם נעשה ראשון בטומאה, אין שם פסח שני כלל.
ו) היו שליש הקהל טהורים, ושליש זבים וכיוצא בהם, ושליש טמאי מת, אותן טמאי מת אין עושין את הראשון ולא את השני, אינן עושין את הראשון כיון שהרי הן מועטים לגבי טהורים עם הזבים, ובשני לא יעשו שהרי מיעוט עשו בראשון, והיינו רק אותם שליש הטהורים, וכמו שביארנו.
כיצד משערים הפסח לידע אם רוב הקהל טמאים או טהורים, אין משערין בכל האוכלין, שאפשר שיהיו עשרים בני אדם נמנין על פסח אחד, ומשלחין אותו ביד אחד לשחוט עליהן, אלא משערין בכל הנכנסים לעזרה – באנשים העומדים להכנס לעזרה, ועד שהן מבחוץ, קודם שתכנס כת הראשונה, משערין אותן.
