ה) אכל ממנו – מבשר קרבן הפסח כזית צלי מבעוד יום, עבר על מצות עשה, שנאמר 'ואכלו את הבשר בלילה הזה', 'בלילה' ולא ביום, ולאו הבא מכלל עשה – איסור לא תעשה הנלמד ממצוות עשה, כמו כאן שנלמד האיסור לאכול בערב פסח מכך שאמרה התורה לאכול את הפסח בלילה, עשה הוא.
ו) בשר 'נא' שהזהירה עליו התורה בקרבן פסח, שלא לאוכלו נא, הוא הבשר שהתחיל בו מעשה האור, ונצלה מעט, ואינו ראוי לאכילת אדם עדיין. אבל אם אכל ממנו בשר חי ממש שלא התחיל אפילו להיצלות, אינו לוקה, כיון שלא אכלו 'נא', ומכל מקום ביטל מצות עשה, שנאמר 'צלי אש', הא – אבל בשר שאינו צלי, אף שאינו נא, אסור. צלהו כל צרכו עד שנתחרך, ואכלו, פטור.