השער התשעה עשר – שער הזכירה
[המשך הדברים שראוי לאדם לזכור תמיד, ואז תהיה עבודתו מקובלת לפני ה', וישא חן וחסד לפניו].
הזכירה השש עשרה: שיזכור האדם את חבריו, בחורים וגיבורים יותר ממנו, שהיו בהנאה גדולה, ולא האריכו ימים. ואין המוות מתעכב לבוא בכל שעה שנגזר, ואין אדם שולט בו. ויחשוב: הרי הנשמה היא פיקדון בידו, ואינו יודע מתי יבוא בעל הפיקדון ויתבע פיקדונו, וצריך שימהר לנקות את הפיקדון, שישיבהו נקי כאשר בא לידו.
