ידוע מה שפסק מרן בשלחן ערוך, שכשמזכיר האדם שם הוי"ה יכוון שהוא 'היה הוה ויהיה', ובקריאת אדנו"ת יכוון שהוא אדון הכל, ובהזכירו שם א-ל או אלהי"ם יכוין שהוא תקיף ובעל היכולת. וידוע לפני הקב"ה שאנחנו כשיכורים מחמת טרדות הזמן, ומחמת היצר הרע, ומחמת עוונותינו הרבים, ואין אנחנו יכולים לכוון דעתנו בכל הזכרת ה' לכוון כך. אבל מוטל עלינו לבחור את הרע במיעוטו, ולהתחזק לכוין ביום שיוכל, בפעם שיוכל, בהזכרה שיוכל, וכל אשר בכוחו לעשות יעשה, ויקבל שכר טוב בעמלו, והבא להיטהר מסייעים אותו.
תפריט
תפריט
שני
כ"ד אייר התשפ"ו
