ג) שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד, צריכה כל חבורה מהן לעשות לה היקף, שנאמר 'מן הבשר חוצה', מפי השמועה למדו [-קיבלו חז"ל] שצריך ליתן לו 'חוצה' למקום אכילתו. ואלו הופכין את פניהן אילך – לצד זה, ואוכלין, ואלו הופכין את פניהן אילך – לצד שני, ואוכלין, כדי שלא יֵרַאוּ כאילו הם מעורבים.
ד) היו המים שמוזגים בו יינם באמצע הבית בין שתי החבורות, כשהשמש, השייך לחבורה האחת, עומד למזוג לבני החבורה האחרת, קופץ [-סוגר] את פיו, ומחזיר את פניו לבני חבורתו, עד שמגיע אצל חבורתו, ואחר כך אוכל מה שבפיו. שאסור לאדם האוכל לאכול בשתי חבורות. ומותר לכלה להחזיר פניה מפני בני חבורתה, ואוכלת, מפני שהיא בושה לאכול בפניהם.
