ה) אחד [-בין] בעל מום קבוע, או בעל מום עובר [-שעתיד להתרפא], אם הקריבו עובר בכל האיסורים האלו, שנאמר 'לא תזבח לה' אלקיך שור ושה אשר יהיה בו מום', מפי השמועה למדו [-קיבלו חז"ל] שזה אזהרה לבעל מום עובר, כגון שהיה בבהמה גרב לח או חזזית [-מיני שחין], שאם הקריבה, לוקה.
ו) ולא קרבנות של ישראל בלבד, אלא אף קרבנות שמביאים עכו"ם, אם הקריבן והן בעלי מומין, לוקה, שנאמר לגבי בעלי מום 'ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלקיכם מכל אלה'.
