ט) וכן בהמת קדשים שנעבדה בה עבירה, כמו שיבואר להלן, או שהמיתה את האדם, והדבר נודע בעד אחד או על פי הבעלים, ולא על פי שני עדים, לא קריבה ולא נפדית עד שיולד לה מום קבוע:
י) בהמה שנולד בה אחת מן הטרפיות האוסרות אותה באכילה, אסורה להקרבה לגבי המזבח, הרי הוא אומר – שהרי נאמר בפסוק לגבי הקרבנות, 'הקריבהו נא לְפֶחָתֶךָ [-למושל שלך] הירצך או הישא פניך'. ואף על פי שאינה ראויה לקרבן, אין פודין אותה, שאין פודין את הקדשים כדי להאכילן לכלבים, וקרבן זה אינו ראוי לדבר אחר, שהרי הוא טריפה ואסור באכילה, אלא ירעו בשדה עד שימותו, ויקברו:
