ד. המבשל או עשה שאר מלאכות לחולה שיש בו סכנה, אסור בשבת לבריא או לחולה שאין בו סכנה לאכול ממנו, גזירה שמא ירבה במלאכתו בשביל הבריא, אבל למוצאי שבת מותר לבריא מיד. וכן אם נעשה ע"י נכרי מלאכה, בין לצורך חולה שיש בו סכנה בין לחולה שאין בו סכנה, אסור לבריא בשבת שמא ירבה בשבילו, אבל למוצאי שבת מותר לבריא מיד, ואין צורך להמתין בכדי שיעשו, ורק אם היתה המלאכה בבישול שיש בו איסור בישולי גוים, אסור לבריא לעולם משום בישול גוים, וגם לחולה עצמו אחר שבת כל שאפשר לבשל לו מחדש ע"י ישראל, דלא הותר בשולי גוים לחולה אלא רק בשבת דא"א לבשל לו ע"י ישראל. וכן הכלים שבישל בהם הגוי בשבת תבשיל שיש בו איסור בשולי גוים, ג"כ אסורים אחר שבת וצריכין הגעלה, וכלי חרס מגעילן ג"פ ודיו. אף על גב דבאיסורין דעלמא לא מהני הגעלה לכלי חרס אפי' בג' פעמים, בהא מהני. ובדיעבד אם בישל בכלים אלו בלא הכשר, ויש רוב בתבשיל מותר, ועיין חיי אדם כלל ס"ט סעיף ט' ושארי אחרונים יע"ש:
תפריט
תפריט
רביעי
ו' אלול התשפ"ו
