יג) המזבח החיצון, אין עושין אותו אלא בנין אבנים גזית, וזה שנאמר בתורה 'מזבח אדמה תעשה לי', אין הכוונה שיהא עשוי מאדמה, אלא שיהיה מחובר באדמה, כלומר, שלא יבנוהו לא על גבי כיפין [-קשתות] ולא על גבי מחילות, שיש בהם חלל. וזה שנאמר 'ואם מזבח אבנים', אין הכוונה שרק אם ירצו ישראל לבנותו יבנוהו, אלא מפי השמועה למדו שאינו רשות, אלא חובה:
יד) כל אבן שנפגמה, אפילו פגימה מועטת ביותר, כדי שתחגור בה הציפורן [-שתרגיש בה הצפורן] כסכין של שחיטה, הרי זו פסולה לכבש ולמזבח, שנאמר 'אבנים שלמות תבנה את מזבח ה". ומהיכן היו מביאין אבני מזבח שלא נפגמו כלל [וגם לא נגע בהם ברזל], מן בתולת הקרקע, כלומר, חופרין עד שמגיעין למקום הניכר שאינו מקום עבודה ובנין, ומוציאין ממנו האבנים. או שלוקחים אבנים מן הים הגדול, ובונין מהן. וכן אבני ההיכל והעזרות, שלמות היו:
