א) המזבח – מזבח העולה, שעליו מקריבים את הקרבנות, מקומו מכוון [-מדויק] ביותר, ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר 'זה מזבח לעולה לישראל'. ובמקום המקדש נעקד יצחק אבינו, שנאמר 'ולך לך אל ארץ המוריה', ונאמר בדברי הימים 'ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלים, בהר המוריה, אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי'.
ב) ומסורת היא ביד הכל, שהמקום שבנה בו דוד ושלמה את המזבח בגורן ארונה [-באותו מקום שקנה דוד המלך מארונה היבוסי] הוא המקום שבנה בו אברהם אבינו את המזבח ועקד עליו את יצחק, והוא המקום שבנה בו נח מזבח והקריב קרבנות כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל את קרבנותיהם לה', ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא, ומשם – מאותו מקום של המזבח נברא, שמשם נטל ה' את האדמה ויצר את האדם, אמרו חכמים, אדם, ממקום כפרתו נברא.
