טז) ושני שולחנות היו באולם מבפנים, על פתח הבית, אחד של שיש שנותנין עליו את לחם הפנים בכניסתו, ושולחן אחד של זהב שנותנין עליו את הלחם ביציאתו, כשמחלקים אותו לכהנים. והטעם שבכניסתו מניחים אותו על של שיש וביציאתו על של זהב, לפי שמעלין בקדש ולא מורידין:
יז) מזבח הקטרת היה מרובע, אמה על אמה, והוא נתון בהיכל מכוון בין הצפון לדרום, משוך בין השלחן והמנורה לכיוון חוץ, ושלשתן היו מונחין משליש ההיכל ולפנים, כנגד הפרוכת המבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים:
יח) הכיור, היו לו שנים עשר דד – ברזים, כדי שיהיו כל הכהנים העוסקים בהקרבת קרבן התמיד מקדשים ממנו כאחד – בבת אחת. ו'מוכני' עשו לו, והוא כלי מיוחד שמחזיק את המים לפני שיכנסו לכיור, כדי שיהיו בה המים תמיד, וה'מוכני' היא כלי של חול, ועשו כן כדי שלא יהיו המים שבה נפסלין בלינה, שהכיור הוא מכלי הקדש, ומקדש את המים שבתוכו, וכל דבר שיתקדש בכלי קדש, אם לן [-שהה לילה אחד], נפסל:
