יב) השלחן היה ארכו שנים עשר טפח ורחבו ששה טפחים, והיה מונח באופן שארכו לאורך הבית ורוחבו לרוחב הבית, וכן שאר כל הכלים שבמקדש אורכן לאורכו של בית ורחבן לרוחב הבית, חוץ מן הארון שבקדש הקדשים, שהיה אורכו לרוחב הבית. וכן חוץ מנרות המנורה, שהיו מונחים כנגד רוחב הבית בין הצפון ובין הדרום:
יג) ארבעה סניפין – עמודים רחבים של זהב היו לשלחן, עומדים משני צידי השולחן, ומפוצלין בראשיהן – היו בהם פיצולים רבים, שהיו סומכין בהן – באותן פיצולים שבסניפים, את שתי המערכות של לחם הפנים, שהיו מניחים על אותם סניפים את חצאי הקנים שמחזיקים את הלחמים, שנים מסדר זה – שני סניפים מחזיקים טור אחד של לחמים, ושנים מסדר זה, שהיו הלחמים מסודרים בשני סדרים זה לצד זה, והם – אותם סניפים הנאמרים בתורה 'וקשותיו', מלשון קושי, ששומרים על קושיו וחוזקו של הלחם, שלא ישבר.
