י) גובה המנורה היה שמונה עשר טפח, וכך היתה חלוקתם: הרגלים והפרח שבתחתית הקנה האמצעי, היו יחד שלשה טפחים. ושני טפחים היו מניחים חלק. ואחר כך טפח נוסף שבו גביע כפתור ופרח, וטפחיים חלק, וטפח שיש בו כפתור ושני קנים יוצאין ממנו, אחד הילך ואחד הילך, ונמשכים הקנים הצדדיים ועולין עד כנגד גובה המנורה – הקנה האמצעי, ובקנה האמצעי היה טפח נוסף חלק, וטפח שיש בו כפתור ושני קנים יוצאים ממנו, אחד הילך ואחד הילך, ונמשכין גם קנים אלו ועולין עד כנגד גובה המנורה, וטפח חלק, וטפח שיש בו כפתור ושני קנים יוצאים ממנו אחד הילך ואחד הילך, ונמשכין ועולין כנגד גובה המנורה, וטפחיים חלק, נשתיירו שלשה טפחים בקנה האמצעי, שבהן שלשה גביעים, כפתור ופרח.
יא) ואבן היתה לפני המנורה, ובה שלש מעלות [-מדרגות] שעליה כהן עומד ומטיב [-מתקן ומכין] את הנרות להדלקה, ומניח עליה – על אותה מדרגה את כלי שמנה ומלקחיה ומחתותיה בשעת הטבה.
