ד) לאחר שהתבאר כיצד היתה החלוקה של מאה אמה בגובה ההיכל, מפורט עתה חשבון שטח ההיכל: מן המערב למזרח היו מאה אמה וזהו חשבונן: בצד מערב [מכיוון קדש הקדשים] היו ארבעה כתלים זה לפנים מזה, וביניהן – בין כותל לכותל, שלשה מקומות פנויין, לפי חשבון זה: בין הכותל המערבי של ההיכל, שהוא החיצוני ביותר, ובין הכותל שלפנים ממנו, היו חמש אמות ריקות. ובין כותל שני ושלישי, היו שש אמות. ובין כותל שלישי ורביעי היו שש אמות, ואלו המדות שהזכרנו [חמש ושש אמות] הן של עובי הכותל עם המקום הפנוי שבין שני כותלים. ואורך קדש הקדשים עצמו עשרים אמה. ובין שתי הפרוכות המבדילות בינו ובין הקדש אמה נוספת. ואורך ה'קדש' ארבעים אמה. ועובי הכותל המזרחי, שבו השער שנכנסים ממנו לקדש, שש אמות. והאולם היה אחת עשרה אמה. ועובי כותל האולם היה חמש אמות. נמצא הכל יחד מאה אמה: